איכה אבדו תום הנעורים והתקוות

איכה אבדו, משושי החדווה והחלומות

ואיך כחטף פסקה באיבה שירת חייך!

ונותרו  רק זיכרונות מבט עינך הבהירות

וחיוך הביישני בזוויות פיך...

וזכרנו צמיחתך לאורך ימי זוהר ילדותך ועד בגרותך

אשר כל השנים צפינו בך בחדווה באושר ובגאווה...

ואיך נגזר עלינו כשאנו בקצה הדרך...

לעמוד לידך כשעיננו דומעות...

ואנו ממאנים להאמין ולהתנחם...!

ונותר רק לומר – "ינעמו לך רגבי עפר

האדמה הזאת אשר כה אהבת"...!

ובוכים וזועקים אנו "די לקציר הדמים בדרכים" !!

                  מסבא וסבתא אשר לא ימוש מהם זיכרונך לעד.